המשך סדרת יצירת ניסים בחיינו ,
פרק שני - חלק ב
משמעות רמות הקיום שלנו וכיצד נרתום אותם במכוון כדי להשפיע על חיינו.
ראשית בואו ונכיר את רמות הקיום שלנו, נחלק אותם לשלושה חלקים:
הראשונה העולם הפיזי, השנייה, רמת המידע והאנרגיה שניתן לקרא לה רמת המרחב הקוונטית או מרחב הקיום המקומי
(זו למעשה מציאות חיינו) והרמה השלישית היא המרחב הרוחני = הרמה הבלתי מקומית =מרחב התבונה או המודעות שלנו = הפוטנציאל האינסופי .
שתי הרמות הראשונות משולבות זו בזו ומהוות את תפיסת המציאות שלנו.
העולם הפיזי הוא עולם חומרי לחלוטין, את טיבו אנו מכירים בצורה הטובה ביותר, ניתן לגעת בו, להרגיש אותו – לחוות אותו בחמשת החושים שלנו, שחוקי היקום שולטים בו כולל חוק הזמן הנראה ליניארי ולכן עולם זה הוא עולם מתכלה בעל התחלה אמצע וסוף, לכם זה עולם הניתן לצפייה וחיזוי.
המרחב הקוונטי הוא תת עולם של הרמה הראשונה, ברמה הזו הדברים אינם מוחשיים , לא ניתן לגעת בו או לקלוט אותו באמצעות החושים הפיזיים שבהם אנו משתמשים ברמה הראשונה כדי לאמוד את הדברים הקיימים בו, ברובד הזה מתקיימות המחשבות שלנו.
המרחב הזה הוא מרחב של מודעות ואנרגיה ולמעשה לאחר שנבין אותו נבין שכל עולם החומר מורכב ממידע ואנרגיה, ושלמעשה חבילות האנרגיה שסובבות אותנו מתורגמות בתודעה שלנו לשמות שבהם אנו משתמשים כדי להגדיר את העולם הפיזי.
בשעורי הפיזיקה למדנו שכל עצם מוצק מורכב ממולקולות המחוברות ביניהן ושהן בתורן מורכבות מאטומים , וגם האטומים מורכבים מחלקיקים קטנים הנקראים תת אטומים ולהפתעתנו הסבירו לנו שתת האטום איננו חומר, אין לו מאסה אלא הוא חבילת אנרגיה של מידע שאנו בחושינו איננו יכולים לראות ולעבד ולפענח כצורה פיזית
לכל חבילת אנרגיה כזו יש רטט שונה והיא מעבירה מידע שונה המפוענח על ידינו בשם מסוים .
בראיה רחבה יותר כולנו למעשה חבילות אנרגיה המפורשות בחושים שלנו כחומר מוצק בעל גבולות ברורים למרות שאנו חופפים ומערבבים את האנרגיה שלנו האחד עם השני והגבולות שלנו אינם מוגדרים כלל בדיוק כפי שלענן אין גבולות ברורים כשאנו מתקרבים אליו עד למצב נגיעה (זו היכולת שלנו לחוש את האווירה בחדר שאנו אומרים עליה שניתן לחתוך אותה בסכין).
אפשר להעמיק בדוגמא ע"י כך שנשים לב מה קורה לנו כאשר אנו בחברת אדם שמח, עצוב, או דכאוני, כיצד האנרגיה שלו מחלחלת לתוכנו ולפתע אנו נשאבים לתוך אנרגיה זו מבלי לשים לב וחווים אותה גם כן בלי קשר למצב בו היינו קודם.
אם כך , מהי התודעה שלנו?
פה אנו מגיעים לרמת הקיום השלישית שלנו, המקום ממנו נוצרות חבילות המידע, זהו המרחב האין סופי של היקום = הריק= או הפוטנציאל הטהור.
זהו המקום המתקיים מעבר לגבולות הזמן והמרחב, הוא פשוט קיים, ולכן הוא יקרא המרחב הבלתי מקומי לעומת המרחב הקודם שעליו דברנו הנקרא המרחב המקומי או המרחב הקוונטי.
למרחב זה יש תבונה והיא זה המארגנת את כל הקיים יוצרת מהאין סוף אנרגיה חיבור של חלקיקי קוונטים לאטומים, אוספת את האטומים למולקולות ומחיבור של מולקולות יווצר החומר הפיזי . ניתן לומר שכפי שהמידע והאנרגיה אחראים להתקימויות בעולם החומר כך התבונה אחראית על הווצרות חבילות המידע והאנרגיה.
במקום זה הכל קורה בו זמנית, אין בו משמעות לסיבה והמסובב ולכן אין גם קשר למרחק וזמן, כוון שהכל מתקיים ברובד זה בו זמנית יכולות להיות לו גם כמה תוצאות מקבילות בהתקיימויות מקבילות, הבנה זו היא שיוצרת את הניסים.
במרחב הזה מתקיימים חלקיקים וגלים ועל כך במאמר הבא...
ולמאמר הבא: עוד בנושא פיזיקת הקוונטים- חבילות המידע – מהם?
מזמינה אתכם לבקר בפורום להוספת שאלות מחשבות והגיגים
