היום שלושים ושתיים יום לעומר היום נתבונן בנצח שבהוד
הוד ונצח מייצגות את שתי הרגלים בעץ החיים וכל אחת מהן מייצגת את ההפכים של אותו הרעיון :
האחת היא הדחף והיכולת לנצח והשנייה היא היכולת להודות בהפסד.
כשנחבר אותם יחדיו נמצא שיש הפסדים שעליהם בדיעבד נברך ונודה על כך שלא נצחנו בהם, ובכך ההפסד הופך לניצחון.
כל אדם חווה בחייו הפסדים וניצחונות, הבעיה היא שלא מלמדים אותנו להפסיד.
גם לא מלמדים אותנו שלא צריך לקרא למשהו הפסד בכל פעם שהדברים לא קורים כפי שאנו רוצים.
בקיצור, לא מלמדים אותנו להרפות מהגאווה.
נכון בתחילה ההפסד נראה כמשהו כואב ואולי גם קשה.
לפעמים אנו מתעקשים ונלחמים ובטוחים שהדברים צריכים להסתדר בדיוק כפי שאנו רוצים אותם, אבל אם נצליח להרפות נבין שהאגו הוא זה שנלחם , והיכולת להרפות לא תביא איתה חולשה או הפחתה בערך, להפך זו תהיה העצמה שבענווה הבאה מחוסר פחד להרפות, כי נבין שלהרפות אינו שווה ערך להפסד אלא רק שינוי כוון..
אם נרפה מתוך ענווה (הוד) יהיה לנו הכוח להמשיך לצעוד קדימה בעצמה.
כך שהניצחון הראשון יהיה הניצחון של האגו והיצר שרוצה להשליט את כוחו.
הפסד יכול להיות לפעמים הדבר הכי טוב שקורה לנו,
והוא יביא לנו בעקבותיו גמול טוב יותר.
את ההפסד מצאתי במילה פסאדה, ואין בו אמת מלבד ניראות אשליתית,
סיפור שאנו אוחזים בו. רושם מוטעה שאנו רוצים להציג.
אוחזים בו ומתנפצים עליו.
נקודה להתבוננות – היום עת אנו בנצח שבהוד נבחן היכולת שלנו להפסיד ומשמעותה ונרשום במחברת המסע שלנו:
האם אני חייב לנצח בכל סיטואציה ומול כל אחד?
למה?
מה קורה לי כשאני מפסיד- פיזית רגשית מחשבתית?
מי אני כשזה קורה?
מה קורה לי כשאני מנצח?
מי אני כשזה קורה?
האם קרה לכם שבדיעבד נשמתם לרווחה וברכתם על ההפסד?
אני למדתי שהפסדיי היו מדויקים לי ובעצם הפכו לברכה עבורי ככול שהזמן עבר .
הפסדים יכולים להופיע בכל תחום חיים ובכל מערכות היחסים.
הפסדים הם עקשנות וויכוחים על האמת שלנו, שהיא נקודת המבט שלנו,
או על צדק שגם הוא מציג את נקודת המבט שלנו.
לעיתים אנו חווים משהו בכאב ואכזבה = הפסד, כי הוא לא מתקיים כפי שאנו רוצים, זה צורב לנו כפצע בנשמה ובסופו של דבר כשאנו צוללים לתוכו הוא מביא איתו ריפוי עמוק מאד למהות פצועה המסתתרת תחת פחדים או צרכים,
שהפכה מבלי להבין להיות שליטה, מניפולטיבית, דורסנית ופוגענית המנהלת את מלחמותיה על מנת לנצח בכל מחיר.
בסופו של דבר לאחר זמן אנו למדים פעם אחר פעם ש-היקום לא תמיד נראה צודק אך הוא תמיד מדייק,
וכל שנותר הוא לזכור זאת ולברך.
