אהובה ויקרה מאד
שואלת הנך על אותה יצירה ובריאה בעולמך,
ומדוע זה יש קושי ליצור חזון חדש? או לחילופין אם קרתה התחדשות למה לא מצליחים לשמור עליה?
והיית רוצה ללמוד זה המשחק, כיצד יילקח זה החומר כפי שהיית רואה אצל הקדר ויקרא בפיך חימר
ומעצבת אותו על פי רצונך, על פי אותה תמונה הנמצאת בראשך תמונה אשר לה את משתוקקת.
ובואי ושחקי כאילו את הנך הקדר,
והיינו אומרים, קחי זה גוש החומר, טבלי ידייך העושות במלאכה במים....
כבאותו עולם הרגש אשר ירטיב זה החומר וירכו,
והתחילי להניע רגלך על דבשת הגלגל.
והיה זה הגלגל סובב וסובב עת ידיך היו נותנות זו הצורה לחומר על אשר היית בוראת.
ויש והיית אומרת צורה חדשה אני בוראת בעולם של יצירה, והופכת זו ההשראה הנמצאת בראשי
מתמונה אשר צפיתי בה ... מגל לחלקיק כאומרת..... בוראת אני אותה בעולם של עשייה עולם של חומר.
ומאותה הנקודה, עת היית צופה באותם גלי האנרגיה הצפים באין סוף האפשרויות.... אשר היו משולים לאותו גוש חימר אשר טרם נעשה בו המעשה, היה זה גוש אשר אין סוף לכלים הפוטנציאלים אשר יכלו לצאת מתוכו....הן כל הפוטנציאלים גלומים היו יחדיו בתוכו.
וכאשר קם זה הקדר הצופה ונתן עינו בחזונו והפך הגל לחלקיק.... ידעו אלו הידיים ליצור זו הצורה
להשיל המיותר ולקלף מעל החומר הקליפות המיותרות עד נגלתה הצורה בחומר.
וראו זה הפלא המצוי בכם,
היכולת לברוא וליצור בתוך עולם של חומר.... כאשר ידיכם טבולות במים של עולם הרגש,
על מנת לא ידבקו בזה החומר ולא היו נעות בתוכו ותתקלקל צורתו.
ויש והייתם אתם זה המשל והנמשל הכתוב ...
ומשהייתם קוראים אותו היה ברור כמשל,
אך עת הייתם מגיעים אל זה עולם הבחירה אשר לכם, הייתם שוכחים כי זו תבנית היצירה של כל דבר אשר הנכם מבקשים למען עתידכם.
ויש והייתם משתוקקים לכסף, למכונית, לתפקיד, לאהבה.
ויש והייתם רואים התמונה בעיני הרוח שלכם - שלב נהדר לתחילת בריאה.
אך בבואכם לקרוץ זו הצורה בחומר הייתם חוזרים על אותן צורות אוטומטיות אשר ידיכם היו מכירות ובוראות אפילו מתוך שינה.
כלומר בוראים הייתם מתוך עברכם.
נאחזים בצורה חדשנית יפיפייה בראשכם, ומשאך הייתם נוגעים בחומר ובגלגל שברגליכם
ומסובבים אותו הלוח עליו יושב גוש החימר ו...אבוי שוב בוראים כאוטומט את אותה הצורה לה הנכם מורגלים מעברכם...
מביטים בה ומתאכזבים, מבולבלים ולא מבינים כיצד קרה זה הדבר,
הן התמונה החדשה כבר הייתה בראשכם, צבעונית, חדשנית יפיפייה
ולכן כיצד קרה זה הדבר ולאן היא חמקה?
ומדוע מאנו הידיים לבצע זו התמונה?
והייתם מבינים שכאשר טובלים ידיכם הייתם לפני ביצוע הפעולה במימי הרגש,
הייתם טובלים אותם במקום במים הגבוהים של ההתרגשות והשמחה, במים הנמוכים של הפחד והכאב...
שמעלים ומזכירים רגשות מסיטואציות העבר,
וידיכם כמו היו מחליקות אל המוכר והידוע והבטוח
ממאנות ליצור זה הכלי החדש הבלתי נודע.
והייתם הורסים זה הכלי ומתחילים שוב מהתחלה ....ושוב מבצעים אותה הפעולה
וזועקים לבורא או הבריאה ...הרפו ממני...אפשרו לי לנוע בבטחה בשביל החדש,
אפשרו לי היצירה החדשה.
ויש והייתם יוצרים יצירה חדשה,
אוחזים בה בידיים גאות אך רועדות...שמחים מתרגשים אך חוששים שמא לא תצליחו לשמרה
והיו אלו הידיים הרועדות שומטות זו היצירה והייתם מוצאים עצמכם מרוסקים על זו הרצפה יחד עם זה הכלי.
שכן הפעם נתנו לכם טעימה משכרת מזו האפשרות החדשה
אך הנה גם היא לא נשמרה וחמקה מכם ומחייכם.
והייתה זו ההתרסקות גדולה מבעבר.
ובכאב גדול הייתם ממאנים לשוב לשולחן היצירה כי הייתם חוששים ליצור שוב
חוששים שוב לאבד או לשבור היצירה שכה חשקתם בקיומה,
ולעיתים אף הייתם מעדיפים לשמרה בראשכם בלבד.
והיינו מלמדים אתכם שיש עליכם לגשת ליצירה חדשה מתוך חוויה של שלמות,
אשר בה הייתם מתעלים מעל נקודת הקצוות של המלחמה בין יצירה והרס,
בין שמחה ואושר לאובדן וכאב,
הייתם מתעלים מעל זיכרונות העבר ותקוות העתיד.
הייתם מתעלים אל נקודת הצופה הרואה את אלו שני הצדדים מנקודת מבט גבוה יותר המכלילה את שניהם ומאפשרת לכם לראות את הסיבה להתעמתות והלמידה מזו הסיטואציה.
ומשהייתם מבינים מה טמון באותה נקודה אשר בראה את אלו הקצוות הייתם יכולים לגשת לשולחן חדש
לקחת גוש חימר חדש,
לטבול ידיכם במי רגש של שמחה והודיה,
להניע רגלכם על הגלגל, ומסובבים הייתם מחדש את חייכם בספיראלה חדשה.....
ובוראים יצירתכם.
רואים התמונה בראשכם ומרגישים את שימחת היצירה בלבכם.
חשים אותה בין כפות ידיכם......ובוראים.....ויוצרים.
ולבסוף הייתם אוחזים אותה ביד בוטחת כי יודעים אתם כי הנכם ראויים לה
ולכן שלכם היא
איננה חומקת ואיננה מתחלפת.
וסוד היינו מגלים לכם.
שבו וידיכם בחיקכם...התמונה בראשכם....ההודיה בלבכם ונשמו.
התחברו אל השדה שבו כל האפשרויות כבר קיימות
מצאו את התמונה שאתם מבקשים ליצור
הביטו בה כאותו צופה המביט בחלקיק הנוצר מגל אנרגיית הפוטנציאל
חושו ביצירה והיו בתוכה, הישארו בהכרת התודה והשמחה.
פקחו את העיניים והרפו מזו הציפיה להגשמת הדבר.
דעו שתודעתכם שלחה זו היצירה לבריאה, ותודעתכם תקרין עשייתה.....
בזמנה היא תגיע.
ואתם היו בידיעה שהקדר עובד על יצירתה.
ומשתגיעה זו המתנה קבלו לידכם כפי שמקבלים תינוק חדש
וכפי שאינכם חוששים לשמטו או לשברו ומחויבים אתם לגידולו
כך תתייחסו לכלי החדש אשר יצרתם.
וישאר זה הרך הנולד אותה יצירה שזה אך בראתם בידכם
לגדלה ולטפחה.
לשמוח בה.
וברכה והודיה עם שמחה יהיו מנת חלקכם.
היו ברוכים יקרים
וטוב הדבר כי כך הוא.
נמסר ל- אורנה שיר בן דוד 14.11.19
Top page אורנה שיר בן דוד מובילה לשינוי על ידי מפגשים עם התודעה הרחבה באימון אישי, סדנאות, מסעות רוחניים בארץ ובעולם.
