אהובה ויקרה מאד,
יושבים הנכם ספונים בביתכם כבר ימים רבים.
תחילה ראיתם זו הישיבה כהזיה,
עד אשר התרגלתם אליה,
ולאט לאט מצאתם עצמכם נכנעים לזה המצב.
אכן, נכון, לא כולם נכנעים בבת אחת,
יש אשר אינם יכולים להעלות בדעתם לחיות בהסגר,
ולא הבינו כי אין ההסגר נמצא באותם החדרים אשר הם הושבו בתוכם.
נמצא ההסגר בפחד מהכניסה לעולם אשר הגירוי היחיד שנותר בו
לברוח מעצמם הינו טלפון וטלוויזיה.
והיו החדרים הללו מבקשים מהם לנוע אל תוך חדרי ליבם ולבחון מהותם.
והיו פוגשים הם החסד והדין והרחמים אשר בתוכם (ראשי תיבות של חדר).
והיו מתחילים הם לגלות דעותיהם ותפישותיהם לגבי החיים,
לגבי האחרים ולגבי עצמם.
והיו מגלים הם עצמם.
ויש אשר יאהבו את חדרי פנימיותם ויש אשר ייבהלו וירצו לנוס מזה המפגש.
והיו הם מתנועעים כאותם העבדים אשר זעקו לצאת לחופשי כי הגיע העת,
ונדרש מהם לוותר על סיר הבשר שאליו הורגלו ולו למען יציאתם משעבוד ועבדות.
שהרי לכאורה חיים הם חיי נוחות בתוך הסבל אשר הם חיים.
והייתה זו הדילמה הקשה אשר נותרה תמיד בתוך חייכם.
החופש דרש וויתור,
שכן היה עליהם להשאיר מאחור כל חפציהם מלבד אותו הלחם שהתבקשו להכין
ואשר אף הוא לא ניתן לתפיחה.
וזאת יש עליכם להביו גם היום, להתבונן ולבחור -
* למה תאמרו די, משאיר אני זאת מאחורי כי בוחר אני לנוע קדימה?
* ומהי התמצית החשובה אשר תאחזו בה כצידה לדרך
אשר אין בה את מידת הגאווה שתפחה?
* והאם בכלל הגיעה שעתכם לנוע ולצאת מאותה מצרים
ויצרי התאווה אשר היו חייכם?
ומי הם אותם הנוגשים בעלי השוט אשר הצליפו בכם
עת לא נשמעתם להוראות ואילפו אתכם
למצוות "עשה ונשמע"?
ואשר היה זה הנשמע בא לידי ביטוי באוזן החיצונית בלבד
ומהדהד עם הפחד אשר אחז במוחכם.
אותו הפחד שעלה במוחכם כי ההקשבה ללבכם פגומה היא,
כי יש מחיר כבד בצידה.
והייתם רואים שגם אותם אלו המצווים עליכם החוקים
לכאורה חולים אף הם בזו התקופה ,
ומה למדתם?
שאין אף אחד אשר יכול לחמוק מאלו המכות אשר נחתו
על מנת לעזור להתעררות הפנימית.
והעיניים העצומות לרווחה נדרשות בזו העת להיפתח, ולראות העולם בבהירות.
והייתם לומדים שמקטן ועד גדול, מעני ועד עשיר, מחכם ועד הדיוט,
כולכם חשופים.
ןהיו אותן המכות פוגעות בכולם מלבד אלו היוצאים לדרכם החדשה,
אשר אף בצידה יש לא מעט הנסיונות אשר עליהם לעבור
עד אשר יכניעו התפישה הישנה אשר אחזו הם בה.
והייתם יודעים זה הדבר,
לבני ישראל נדרשו 40 שנות נדודים במדבר על מנת לשנות התודעה .....
ולכם?
40 שערי תודעה נדרשו הם לעבור עד אשר השתנה דיבורם
כדי שיוכלו להיכנס אל הארץ המובטחת בני חורין.
והנה אתם בארץ המובטחת והפכתם לעבדים בשנית.
ועבדותכם למה היא?
והיה כל אחד בוחן בעצמו למה עבד הוא!
והייתה המכה הראשונה במצרים מכת הדם - והרי הכסף דמים הוא.
והנה פגעה זו המכה כמעט בכולכם כעת.
והיו המכות האחרות, מכות הגוף כאותה המכה הפוגעת בגופים כעת
ומייצרת המחלה כמעט בכל בית וקהילה.
ומכת הבכורות פוגעת דווקא באותם זקני השבט אשר לכם, הבוגרים ביותר במשפחות.
ונדרשים אתם לחצות את אותו ים אשר יבקע למענכם,
ים עולם הרגש אשר תחצו אותו,
עת בוחרים אתם להשאיר הפחד הרודף אחריכם
על מנת להחזיר אתכם לאחור,
לאותה העבדות אשר מנסים אתם כעת להשתחרר ממנה.
והייתם עוד רגע קט יוצאים מפתחי בתיכם, אותם חדרי מעצר,
והייתם לכאורה יוצאים לחופשי אך נדרשים לעשות זאת התנועה בנפשכם.
ולמה הייתם מקשיבים הפעם?
האם תקשיבו עם לבכם ומשם תפעלו?
האם ישתנו חייכם?
האם תיקחו החירות ותבחרו מעשיכם?
או תחזרו מיד למלא המצבורים בכל תחום שהורחק מכם?
זכרו, לשמוע עם הלב ולא להקשיב עם האוזן....
לשמוע, לנשום, להרגיש, להדהד, לבחור ולעשות,
האם תוכלו לעשות זאת ולהחליף את האוטומט של "נעשה ונשמע"?
ומה יהדהד לבכם?
ומה יראו עינכם?
ומה יהיו עמוד העשן והאש אשר ילכו לפניכם ואתם תלכו לאורם?
האם תזדקקו עדיין לעגל של זהב לסגוד לו?
הם תסתמכו על המן אשר יגיע אליכם בשפע למען לא תרעבו,
ותדעו שמים יזרמו אליכם כאשר תהיו צמאים ללא מאמץ,
מלבד האמונה הנדרשת מכם - שכל אשר תזדקקו לו נמצא עבורכם
בדיוק כפי שהצד ההופכי שלהם נמצא עבורכם.
ואין זה מלבד אם אותו המשחק של התפישה אשר לכם
אשר מביא את התמונה אשר עולה במוחכם לכדי מציאות הנשקפת למולכם.
והיה אם תחששו ותפחדו - תהיו צודקים.
והיה אם תאמינו בשפע ובחסד - תהיו צודקים.
וכל אשר תאמינו בקיומו יופיע למולכם כחוקי הבריאה.
ותוכלו להמשיך לנוע במדבר,
ותוכלו להיכנס אל הארץ החדשה,
השינוי בידכם!
וכל אשר הנכם ממוקדים בו גדל ותופח לנגד עיניכם.
והתחלה חדשה, אביב חדש ניתן לכם כעת.
והייתם כמחנה אחד מתארגנים ליציאת מצריים הקרובה,
שכן עוד מעט תצאו מבתיכם.
מה תיקחו לדרך, והפעם לא בסל על גבכם אלא בתאי מוחכם ולבכם,
ומה תשאירו מאחור?
האם תשאירו את תבניות המחשבה הישנות אשר יצקתם בטיט
ובניתם מהן פירמידות לאלו אשר אחזו בשליטה על חייכם?
הן שרים אתם בכל שנה "עבדים היינו לפרעה במצריים",
ובכל שנה מוציא אתכם הבורא אשר לכם
מאותה המצרים באותו ליל הסדר.
אך היה זה הערב אשר חוגגים אתם, כהצגה של שירה, אוכל וחגיגה,
ונשכחה התכלית האמיתית לצאת ממצרים.
והייתם אוכלים את כל הסימנים מקערת ליל הסדר,
ללא השקעת המחשבה בסמליותם באמת,
וממהרים לאכילה עת הגעתם לפרק -"שולחן עורך",
שרים לאחריו "הלל" מהפה בלבד, אך לא מהפנימיות אשר לכם
וממשיכים בחייכם.
והיינו אומרים שבזו השנה, עת מופרדים הנכם האחד מהשני,
זמן ניתן לכם.
עשו זו הקריאה בהגדה מתוך מחשבה תחילה,
מתוך לבכם וכוונתכם שחררו את פרעה (הפה הרע),
שחררו את תבניות הלבנים אשר נערמו במוחכם ויצרו החומה כנגד האמת הפשוטה.
צאו למסעכם אשר אינו נדרש להיות 40 שנה,
אלא רק מסע בתוך תודעה ערה של בן אנוש אשר מכיר באלוהותו
ואשר נדרש להזדמנות של התחלה חדשה.
והנה מגיע היום שבו יבקעו עבורכם המים.
השאירו את הפחד הדוהר על סוסיו מאחור ליפול בזה הים
והרשו לעצמכם לצאת במחולות, עת תחליטו לצאת לחופשי
מעצמכם וממהותכם הישנה.
בוקר טוב לאלו הקמים לשחר חדש.
נמסר לאורנה שיר בן דוד 07.04.2020
Top page אורנה שיר בן דוד מובילה לשינוי על ידי מפגשים עם התודעה הרחבה באימון אישי, סדנאות, מסעות רוחניים בארץ ובעולם.
