חבילות המידע – מהם?
היקום מורכב מחלקיקים תת אטומים וגלים (גלי קול, גלי אור).
הפיזיקאים לימדו אותנו שהחלקיקים התת אטומים הם חבילות גל כלומר כל חלקיק הוא גם חלק מגל והוא בעל יכולת בכל רגע נתון להיות חלקיק או גל.
אך כיצד נעשית בחירתו?
ע"פ "עקרון אי הוודאות של הייזנברג" החלקיק – גל הוא פוטנציאל של אנרגיה טהורה המהווה גם חלקיק וגם גל, תצפית מכוונת באותו חלקיק - גל תגרום לו לקרוס למצב אחד בלבד , מצבו של החלקיק יהיה כפי שהתצפית בו תהיה מכוונת כלומר בדיוק בהתאם ולציפיית הצופה שלנו לגביו.
(בבדיקת מיקומו נמצא חלקיק, ובבדיקת מהירותו נמצא גל)
מבלבל?
ניתן לומר שאם לא היה צופה ביקום הזה הוא היה נשאר כפוטנציאל טהור בלבד במרחב הריק האינסופי.
הצופים יוצרים את המציאות הנחוות בהתאם לציפייה שלהם מהתצפית (האם אתם מבינים מדוע אנו יכולים ליצור ניסים בעולם שלנו?).
המציאות שאנו חווים ומגדירים היא למעשה השתקפות של מציאות, אנו יכולים להתייחס אליה כאילו היא נפרדת מהמרחב והזמן אבל למעשה היא מתקיימת בתוך מרחב אחד שהכל בתוכו מושפע מהכל , דבר זה דומה בדיוק לקיומו של תא זעיר בתוך גוף החווה את עצמו כנפרד אך כל מה שקורה לו סופו שישפיע על כל הגוף.
באחת הסדנאות לריפוי שלמדתי סיפר המורה שלי ,גף לוין, על ניסוי שערכו בתאי דם וכיצד ניתן היה להקיש מכך שהחלקיקים
מושפעים האחד מהשני, ויצירת מניפולציה בחלק אחד המופרד משאר החלקים, תגרום לשינוי בשאר החלקים ולהפך (מטרת הניסוי הייתה להראות את האפשרות לריפוי מרחוק)
בניסוי לקחו דם מאדם חולה , המבחנה נלקחה למעבדה מרוחקת והניסוי החל, המטרה הייתה ליצור מניפולציה שתפעל על התאים
כדי להשפיע עליהם ולבדוק האם גם תאי הדם בגופו של החולה יושפעו מכך.
ואכן זו הייתה התוצאה, השינוי שנעשה בתאי הדם גרם לשינוי בדמו של החולה שהיה מרוחק קילומטרים רבים.
מדהים!!
זוהי בדיוק התקשורת הבלתי מקומית הנעשית באמצעות הפוטנציאל האין סופי, אנו למדים שהתאים של כל האורגניזמים הביולוגיים יכולים לתקשר ביניהם ללא קשר למרחק באמצעות המרחב הבלתי מקומי בו רמת הרוח מחברת בן הכל ומסנכרת את הקשר ביניהם.
נשאלת שאלה חשובה –האם מעצם היות בני האדם יצורים חופשים בעלי מחשבה, רצון חופשי ותחושת אגו מפותח פוגע הדבר
בקשר הטבעי שלנו לסנכרון המדויק עם היקום?
התשובה היא כן, בעלי החיים שאינם "נהנים" מיכולות בני האדם נשארים מסונכרנים עם הטבע בקלות רבה, כוון שאצל בני האדם
תחושת האני כל כך מפותחת הקשר הטבעי הזה ניזוק, הראש שלנו טרוד בכל כך הרבה דברים כך שתשומת הלב שלנו נודדת מהמסרים
הנשלחים אלינו ללא הרף ע"י היקום.
אם כן כיצד פועל הטבע? כיצד הכל כל כך מדויק? כיצד יודע כל חלק בטבע מה תפקידו ומתי עליו לעשות מה?
כיצד עובד גופנו כמו מכונה משומנת ומדויקת מהפרט הקטן ביותר ועד הגדול וכולם ביחד מסונכרנים לפעולות מושלמות המאפשרות את קיומינו?
ראשית נזכור שהיקום כולו הוא אנרגיה כולל המחשבות שלנו, המודעות שלנו היא מידע ואנרגיה שמקורים במרחב הפוטנציאל האין סופי.
שנית עלינו לדעת שלכל דבר ביקום יש רטט וליקום יש גם את הקצב והרטט שלו , רטט זה מפעיל את הטבע בשלמות כך שהיקום כולו
מהווה מעין גוף אחד גדול שבו לכל חלק יש השפעה על החלק האחר וכולם מתפקדים יחדיו בסנכרון מושלם, וכמו המקרו כך המיקרו- גוף
האדם גם כן בעל אברים ותאים רבים שלכל אחד יש קצב המסתנכרן עם קצב הגוף ורטטו ובכך גורם לו להגיע לתפקוד מושלם.
למעשה הכל הוא קצב המוכל בתוך קצב המוכל בתוך קצב.....
שום גורם אינו יכול לשרוד מחוץ לקצב הכללי, מכאן נבין שהכל מסונכרן עם התבונה האין סופית ולכן בכל שוכנת התבונה האין סופית,
גם בנו ,אם נביט על עצמנו מרמת הנשמה שלנו נבין שבתוך כל אחד מאתנו קיים ניצוץ נשמתי המחובר לנשמת העל שלנו, ונשמת העל שלנו מחוברת אל אנרגית הפוטנציאל האין סופי, הניצוץ שבתוכנו, כוון שהוא חלק בלתי נפרד ממנה עשוי מאותם יכולות ומסוגל לאותן היכולות להן מסוגלת הנשמה כמו הכוח לחולל ניסים.
הקיום הפיזי גרום לנו לחשוב על כל דבר הקיים בעולם הפיזי ובכלל זה גם על עצמנו כנפרדים לכל אחד מאיתנו גוף נפרד , מחשבות, נפרדות וסיטואציות חיים שונות למרות שאנו חלק מים האנרגיה הכללי הגדול.
כל דבר בעולם הפיזי הוא בר חלוף אך הנשמה שלנו היא בעלת קיום נצחי.
