סודות הפסח והיכולת להיפתח למתנת האור שבו
פסח ההזדמנות למלחמה בספק, באגו באמצעות כלים פשוטים.
כמו בכל חג מהחגים היהודיים גם חג הפסח הוא שער, שער המזרים דרכו אנרגיה המביאה הזדמנות לשינוי.
בפסח ההזדמנות היא היכולת ללחום בספק, עם הריק הפנימי (החושך שבפנים) התמודדות על שחרור המחשבה,
למשל היכולת ללמוד את מהות החופש (סימבול החג = יציאה מעבדות לחרות).
עם מה אנו מתמודדים בחיים?
ההתמודדות שלנו היא מול הכוח השלילי הקיים בחיינו = האגו שלנו המרחיק אותנו מהאני האמיתי.
ואגו זה מה משמעותו?
התמקדות בחסר, האגו יגרום לנו להאמין שאנו קורבנות בחיים הללו , שאין לנו שליטה, שהכוח נמצא בחיצוני לנו ולא בתוכנו.
ואכן אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא האמונה שאנו נשלטים ע"י החיצוני לנו (אנשים אחרים, סיטואציות וכו)
במקום להבין שהשליטה האמיתית בנו נתונה לאמונות, הדפוסים והרגשות שלנו הנובעים מהם ושיוצרים לבסוף
התנהגות המתאימה את עצמה לגורמים הללו.
האגו בסופו של דבר מחליש אותנו ומרחיק אותנו מהאור (=אין סוף אפשרויות של טוב שהחיים יכולים להציע לנו
ושהנשמה שלנו משתוקקת אליו ויכולה לקבלו בכל רובד ובכל תחום),
כניעה לאגו = לכניעה לפחדים שלנו ולצורך שלנו לשלוט בחיינו כדי להרגיע את הפחדים שלנו.
חלון ההזדמנויות הנפתח בפסח מאפשר לנו להתמודד עם הספק בכל תחום בחיים הבא לידי ביטוי במחשבות,
האמונות והתפישות שלנו, עולם זה של ספקות מחבר אותנו ליצרים והדחפים השליליים שלנו.
האנרגיה או האור הזה זמין לכולנו אך השאלה היא אם נבחר להשתמש בו ,
התחושה שלנו בדרך כלל היא להתמקד בבעיות שלנו, בקשיים ולא בפתרונות שיאפשרו לנו לצאת מהמצבים בהם אנו כלואים,
האנרגיה בפסח מביאה איתה את הפתרון את היכולת להתמודד עם הספק.
אך כיצד זה יתממש?
תחילה עלינו לזהות את החושך הפנימי שלנו, לתת לו שם, על מנת שנדע את מה עלינו להאיר...מהם הפחדים שלנו?
היכן אנו חשים ריקנות בתוך חיינו, מהם הקשיים איתם אנו מתמודדים וכו,
ללא הכרה במקומות הללו או הכחשתם לא ניתן יהיה לשנות את האמונות והדפוסים שלנו ואנו נמצא את עצמנו שוב ושוב
באותם המקומות , הכחשתם לא תאפשר לאור להיכנס לתוכם ולפוגג את החושך, רק מוכנות תוכל לאפשר לנו
להתמודד עם מה שעולה.
בפסח,האנרגיה הזו תתמוך בנו ובכל מעשה שלנו אך אנו נצטרך לעשות את הבחירה..
ההבנה הזו מאפשרת לנו לחפש ולהביא לידי ביטוי את העצמי האמיתי שלנו , להכיר בו ובקשייו.
חג הפסח נקרא גם חג החרות, ואכן פסח מלמד אותנו את משמעות העבדות,
אם נתבונן באמת בחיינו נראה שכל אחד מאיתנו עבד למשהו בחייו החל מהאמונות שלנו וממחשבות אובססיביות
דרך ההתנהגויות שלנו = התשוקות או הדחפים לנו וכלה בפחדים והדאגות וכו.
כאשר אנו עבדים אין לנו יכולת לחוות את האור ולכן אין לנו חופש – החופש לחיות באמת,
העבד מאמין שחייו הם תוצר של גורל ומזל וכי עליו לשרוד ת החיים , לא להתענג עליהם...
פסח מלמד אותנו לשאול למה החיים שלי נראים כך? מה הם מנסים ללמד אותי?
האם יש לכל זה תכלית או מטרה אליה עלי לשאוף?
האם יש הזדמנות בכל זה שאני לא רואה אותה ולכן אני חווה שוב ושוב את אותן ההתמודדויות?
שאלת שאלות אלה תפנה את האחריות על חיינו בחזרה אלינו,
תאפשר לנו להפוך את המבט מהתמקדות בקושי להתמקדות במציאת פתרון וזאת בתנאי שנסכים לשחרר את העבד
שבתוכנו שקיבל עליו את האמונות והדפוסים שלו כמצב של חוסר ברירה,
שאלות אלו עוזרות לנו לערער את האחיזה שלו בחיינו והארת החושך הפנימי כדי למגר את הישן מתוכנו ולהיפתח לאמונות מחזקות ומעצימות.
ופה אני שואלת אתכם, האם תעיזו לרגע לעזור לעצמכם כדי להתמודד ולקחת אחריות על חייכם? לשנות אותם?
שימו לב, לעיתים אנו כל כך רגילים לחיינו שאין אנו מכירים בחושך כחושך,
אנו רואים בו חלק מחיינו (ככה זה צריך להיות......האמנם?)
אז ערכו התבוננות שנייה ובצעו סריקה על חייכם,
האם יש בך את היכולת להסכים להצביע על המקומות שבהם מצאת את עצמך עדיין עבד למצב? לאמונות? לפחדים? למחשבות?
(למה שחושבים עליך, לצרכים שלך, לצורך שלך בהכרה, בתשומת לב , לקנאה, לחוסר הביטחון, לכעסים,
לצורך בשליטה, צורך בריצוי, שיאהבו אותך........וכו)
הצעתי היא: רשמו זאת בדף נקי ומסודר,
רשמו למה מחשבות ואמונות אלה גורמות לכם בחיים?
בדקו היכן אתם מאמינים שאין לכם בחירה, שזה גורלכם שמעכב אתכם... המשפחה שנולדתם אליה, בן הזוג שבחרתם וכו.
חשבו היכן החלומות שהיו לכם לפני החששות והפחדים נעלמו, האם אתם באמת נמצאים במקום שאתם רוצים להיות? שחלמתם להיות?
האם כך תכננתם שחייכם יראו?
רשמו מי הייתם ללא הקושי הזה וכיצד היו נראים חייכם?
ולבסוף רשמו כיצד אתם בוחרים לחיות את חייכם ומה אתם מוכנים לעשות לשם כך.
הרשימה הזו של ההתבוננות בעבדות הפנימית שלכם מראה לכם את כל אותם המקומות הדורשים מכם
לחשוב ללא הרף על עצמכם (האגו) להאמין שהכוח אינו נמצא אצלכם בפנים אלא מחוץ לכם,
כל זה גורם להרגשה רעה כל הזמן ומביא לשפיטה ובקורת של עצמכם ושל אחרים, שבסופו של דבר גם זה לא גורם להרגיש טוב.
ולכן עבודה זו מול הרשימה כל כך חשובה.
החג הזה וחלון ההזדמנויות שנפתח בו מאפשר לנו לצאת מהמייצר האישי שלנו ולשחרר את כל מה שאינו מאפשר
לנו להיות הטוב ביותר שאנו יכולים להיות.
אך כדי להיפתח לחלון הזדמנויות זה עלינו לעשות עבודה מקדימה שבה ניקיון פנימי ופינוי החושך
יאפשר מקום לאור לחדור פנימה.
את העבודה הזו ניתן להבין באמצעות הסימבולים המלווים את החג, ובואו נתבונן בכמה מהם:
המצה- אנו מצווים לאכול מצה כזיכרון ליציאת מצריים כסימבול לאותה היציאה מעבדות לחרות אותה ציינו קודם,
הזיכרון הזה מאפשר לנו לחבור באמת לאנרגיה המאפשרת לנו חירות פנימית
העבדות משולה לרצון שלנו לראות את עצמנו בלבד ובתוך כך כל רצון שאין אנו יכולים לשחרר –
מתפישה ואמונה או ממזון ועד עבודה, כל סוג של צרכים כפי שציינו ברשימה למעלה....
ביעור חמץ- בפסח אנו משקיעים עבודה רבה לביעור החמץ, והרי אמרנו שכמו החוץ כך גם הפנים,
אז מהו החמץ הפנימי אותו עלינו לבער?
האגו שלנו כמובן המביא את עצמו לידי ביטוי בהתנהגויות שלנו כלפי אחרים,
חשבו לרגע מיהו אותו החלק שבתוככם השופט ומבקר אחרים?
מיהו זה המחפש שליטה?
מיהו זה שמוביל אתכם לשנאה , קנאה, או כעסים?
זה שמשליך את האחריות על כל מה שסובב אתכם במקום ללמד אתכם לקחת אחריות על חייכם?
ערכו רשימה
כל אלו שייכם לאגו הקיים בתוכנו, האם אתם יכולים להכיר במקומות הללו שאתם מובלים לתוכם?
להתבונן בהם ולקחת אחריות לבער אותם?.
בדיוק כפי שאנו שורפים את החמץ בבוקרו של ערב החג כך עלינו לקחת את כל ההכרה הזו במה שמנהל את חיינו
ולבער אותם על מנת לאפשר לאור להיכנס פנימה.
אתם בהחלט מוזמנים לקחת את הרשימה שלכם ולשרוף אותה – זו המשמעות של חיבור הרוח לחומר .
ליל הסדר וקריאת האגדה משופע בסודות מוצפנים שכאשר אנו משתמשים בהם כהלכה אנו מתחברים
לכוח היוצר את השינוי ב- DNA שלנו:
סדר כשמו כן הוא סדר, לעשות תוכנית מסודרת כדי לאפשר לאור להיכנס לתוכנו ולאפשר לנו לחוות חופש
כל חלק בסדר נוגע בניקוי הרשימות שעשינו קודם ופינויים (פינוי האגו = מחשבות אמונות דפוסים והתנהגויות),
לעבור מדיבור לפעולה – לקחת אחריות.
את הסדר חוגגים בישיבה ביחד, ל"ביחד" הזה יש משמעות, שכן האנרגיה העוטפת אותנו משפיעה על המחשבות שלנו,
ועל המהות שלנו עלינו לבדוק עם מי אנו בוחרים להיות,
עלינו למצוא את עצמנו עם אנשים התומכים בנו ומעצימים, דוחפים אותנו קדימה, שכן אז יש ביכולתנו
לצעוד צעד גדול יותר קדימה לגדול ולהתפתח, ואותו הדבר אנו אמורים לעשות עבורם , לתמוך בהם ולהעצים אותם.
הסביבה שלנו זו שאנו חיים בה אמורה לאתגר אותנו כדי שנגדל, לעיתים זה יעצים את הפחדים שלנו ויגרום לנו לחשוב
שעדיף לנו לבד אך לא זו האמת...
בפסח אנו חוגגים עם קבוצה של אנשים באופן מאד מסוים, החבירה הזו יחדיו יוצרת רצון גדול בעל עוצמה רבה יותר
מהרצון היחיד שלנו (זו משמעותה של קבוצה, עוצמת הביחד יוצרת אנרגיה גדולה יותר)
כשאנו בחבורה בעלת רצון משותף יש לנו עוצמה רבה יותר לקדם את עצמנו.
בליל הסדר אנו אמורים לצאת מהסדר הקבוע והרגיל של החיים לשנות אותו ,
לצעוד בניגוד לטבע שלנו למה? כי הסדר הקבוע של החיים מביא אותנו בסופו של דבר לחוויה של כאוס בחיינו ,
בפסח היציאה "מהסדר" אמורה ליצור את הסדר האמיתי בחיינו להעצים אותנו וכך לדוגמא אנו משנים את הסדר:
אנו שותים ארבע כוסות של יין, כאשר כל כוס מסמלת עליה של שלב בהתפתחות הכלי שלנו המאפשר לאור לחדור לתוכו,
בימים רגילים (בסדר הרגיל) אדם מוזג לעצמו את כוס היין כשעולה בו החשק לשתות,
אך בחג הפסח אנו מוזגים את היין לא עבור עצמנו אלא האחד עבור השני ,
היין יכול לגרום לנו לשכרות (הצד השלילי שבו ) או להתעלות לאור האלוהי אם ננהג על פי הכללים של הפסח.
לעורך הסדר יש שלוש מצות המונחות לפניו, על שום מה?
עץ החיים הקבלי מלמד אותנו על שלושת קווי האור היורדים לעולם :
קו ימין =נתינה, קו שמאל = קבלה וקו האמצע = איזון או כוח ההתנגדות
כך שאם המטרה שלנו היא ליצור שינוי בחיינו על ידי היכולת להתנגד לתשוקות והדחפים שלנו,
עלינו לחבור בתהליך הזה לכוח הנתינה,
כשאנו אוכלים את המצה הזו אנו מצליחים להתחבר לכוח הזה (כוח ההתנגדות) המאפשר לנו להפוך את הרצונות שלנו
מלקחת או לקבל רק לעצמנו (האנוכיות) ליכולת לקבל על מנת לתת וזו עוצמה אמיתית.
הלחם כפי שאתם יודעים תופח בזמן הכנתו בדיוק כמו האגו שלנו לאורך הזמן,
המצה לעומתו איננה תופחת היא מאפשרת לאגו לא לגדול ולתפוח בעצם אכילתה,
ומכאן ללמוד להיות עבור משהו אחר, לא להיות מרוכזים כל הזמן בעצמנו, להיות ביכולת להיות עבור האחר
ועבור הצרכים שלו.
אכילת המצה לאורך החג מאפשרת לנו ליצור את השינוי הפנימי הזה, העבודה נעשית מעצמה
עלינו רק לאכול מתוך ההבנה והכוונה של מיגור האגו שלנו.
האכילה לבדה אין בה תועלת ללא המודעות המלווה אותה, והשינוי שיבוא לידי ביטוי ביומיום הם שיצרו את השינוי.
אכילת המרור (שורש החזרת)- השורש עצמו מר מאד אך הסימבול שלו חשוב מאד.
טעם המרור = טעם המוות, למה צריך לטעום מהמוות?
כמו כל חיסון שאנו מקבלים כדי שיעזור לנו להישאר מוגנים מפני נגיף אלים כך גם אכילת המרור,
חיסון מפני אנרגיית המוות כדי שיתאפשרו לנו חיי נצח.
כלומר שאין בי יותר פחד מכאב, כי אני מבין שכל מה שקורה לי בעולם זה יש לו מטרה לעזור לי לגדול ולצמוח,
וכל התנסות גם אם היא מכאיבה היא לטובתי בסופו של דבר כך יש ביכולתי להכיל את הכאב,
אכילת שורש המרור אכן בתחילתה איומה, זה מר וקשה לעמוד בטעמו אך ככול שנלעס אותו טעמו ישתנה ויהפוך למתקתק.
וכך אנו מתחסנים מפני הכאב.
הדרך היחידה להתמודד עם פחד או כאב היא להסכים לצלול לתוכו ולגלות שהפחד העצים את עצמו וההתנסות
עוזרת למגר את הפחד למשל: כל פחד מכישלון חוסם אותנו מהתנסות ומהיכולת לגלות שאולי הצלחה
עמדה בפתח דלתנו .........וכך מול כל דבר אחר.
הפרדוקס הוא שהפחדים שלנו ממגנטים אלינו בסופו של דבר את עצמם (אש יגורתי בא לי...)
ומביאים אותנו להתנסות בכל זאת במצב ממנו פחדנו אך לא ממקום של בחירה מעצימה
אלא ממקום של חוסר ברירה המחליש אותנו.
אכילת המרור מאפשרת את ההזדמנות להתמודד עם הפחד ולשבור את אחיזתו בנו, כי לעיתים כל מה שנדרש הוא הכרה בפחד.
סוד זה עוזר לנו למגר את כל אותה רשימה ראשונה שערכנו בתחילת המאמר.
עשר הספירות= עשר רמות האנרגיה עליהן מתבסס העולם שמטרתן להוביל אותנו לחיבור לאור הבורא.
התהליך נעשה בעשרה שלבים. השלבים מסומנים בששת הדברים הנמצאים בקערה שאנו עורכים לכבוד הסדר.
הם מיצגים את השתלשלות האור האלוקי מלמעלה עד אלינו.
בקערה המסמלת את ספירת המלכות סימבולים לספירות הבאות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד ,
שלושת הספירות העליונות של עץ החיים : כתר , חכמה ובינה מיוצגות על ידי המצה.
כל הסימבולים שציינו במאמר זה מיצגים את דרכו של האור היורד ומתגשם בעולם הזה אל תוך הכלי שלנו.
סופו של ליל הסדר נחתם בשירה, והשירה מטרתה לעורר את הנשמה, אנו שמחים והשמחה היא בעצם חיבור לאור הבורא.
ליל הסדר והימים שלפניו אינם סתם ימים, כל חלון הזדמנויות שנפתח מאפשר לנו לגדול ולהתעצם אם רק נבחר, ונסכים להתמודד
עם הנדרש, תהליך העבודה הוא האחריות שלנו אך הוא גם זה שיפגיש אותנו עם ההזדמנות הנשלחת אלינו ממעל.
ובברכת חג שמח
גדילה אישית והתעצמות פנימית,
אור וברכה
אורנה שיר בן דוד