היום חמישה עשר יום לעומר היום נתבונן בחסד שבתפארת.
האם יופי חיצוני מלמד על יופי פנימי?
ומהו יופי פנימי - רוחני?
האם חמלה מנתבת את מערכות היחסים שלי?
?האם מערכות היחסים שלי רוויות אמת
היום אנו נכנסים אל ספירת תפארת
מידת התפארת נמצאת בקו האמצע ומכלילה בתוכה את
מידת החסד מקו ימין ואת מידת הגבורה מקו שמאל.
נוצר מיזוג משני הפכים המוליד משהו חדש.
כך שבשילוב הזה, חסד וגבורה יפעלו יחדיו במידה הנכונה ללא קונפליקט ביניהן.
יד ימין ויד שמאל נפגשות בלב.
בעל החסד אוהב לתת, בעל הגבורה יודע לדייק ולהגביל למידה הנכונה,
ובעל התפארת המאוזן יודע לראות יודע לאחד אותם עי ראייה מנקודת מבט שונה אשר בה יש את יופי האהבה .
הוא רואה הכל באהבה ולכן יכול לרחם ולחמול. (עפ הגדרת המילון רחימו בארמית = אהבה)
בכל עת ובמיוחד בימים הללו, בתקופה הזו, אני שואלת את עצמי כיצד נצליח לפעול ממידת התפארת,
לאחד את הניגודים שבתוכינו המשתקפים אלינו בחוץ,
ובכך למצא דרך לאחד ולְיַחֵד אותנו ואת האחר במיזוג המאפשר
פעולה מתוך אהבה שיש בה חמלה וחסד במידה הנכונה.
נקודה להתבוננות:
• תפארת היא גם מידת האמת, היום נבחן האם מערכות היחסים שלנו
מבוססות על אמת הנמצאת מעל הצרכים האישיים שלנו.
האם אנו יכולים לראות באמת את האחר, להבין גם את צרכיו?
?להיות בנעליו
להיות ברוחב לב גם כשצרכיו שונים או מנוגדים לשלנו?
• האם נוכל באמת לחוש חמלה על האחר מבלי לשפוט, לחנך אותו,
פשוט מעצם יכולתינו לראות בעין טובה אדם הנמצא בתוך אתגרי חייו,
האם נוכל לצאת לעזרתו מבלי להזדהות עם הכאב או הכעס בתוכנו?
אך גם לא נאפשר לריצוי או פחד להכניע את צרכינו ולהיגרר אחריו,
ונזכור להיות בחמלה גם כלפי עצמנו ורגשותינו.
• היום נבחן מהו הביטוי של העזרה שאנו מגישים?
• וכשנעזור, האם נוכל לא לשפוט או לבקר אותו? (וגם את עצמנו?)
• האם הנתינה שלנו מגיעה מתוך שלמות רוחנית ויש בה את המידה הנכונה והמדויקת
של אהבה הנובעת מראיית פנימיות האחר ולא מרגשנות.
• ננסה לבחון האם מתקיים בנו רגש מאוזן וחומל,
או ניקור רגשי בשעה שאנו כועסים ולא מרגישים את מידת האהבה?
• הם בהתנהגותי ובמחשבותי אני מחפשת את השונות שבינינו או את המשותף שבנו
זה שישאיר את מידת האהבה בתוכנו.
• מה אשנה בעקבות ההבנות הללו ואיך זה ישפיע על מערכות היחסים שלנו?
המפגש הראשון עם הספירה מביא אותנו להתבוננות על חסד שבתפארת = היופי שבאהבה.
כן, כל כך הרבה מאמץ אנו משקיעים בטיפוח היופי החיצוני,
רואים בו מעין כרטיס ביקור, אך האם יופי החיצוני מעיד על יופי פנימי? רוחני?
צידהלמסע: היום עת אנו פוגשים את החסד שבתפארת נרשום לעצמנו ביומן המסע נקודת מבט חדשה: • נתבונן במערכות היחסים שלנו ונבחן עד כמה אנו יכולים לראות את הטוב והיופי שבאחר?
או שאולי אנו מנסים "לשפר ולתקן" אותו בהתאם לתפיסותינו?
• כשאנו מאוהבים ומתלהבים, מושא האהבה שמולנו נראה בעיננו יפה,
הכל בו נראה יפה. ונשאלת השאלה: האם באמת אנו רואים אותו או את ההשתוקקויות שלנו,
מלבישים אותן עליו ובכך מכסים ומסתירים את מה שיהיה לנו קשה לראות?
• האם חיצוניותו והדמות שהוא מציג לנו מלמדת על פנימיותו הרוחנית? • ובאותה המידה האם חיצוניותנו (זו שאנו מציגים) מעידה על פנימיותינו?
חסד שבתפארת- מידת האמת הרחמים והחמלה. מי אנחנו לאורה?
היו ברוכים תהיו בחסד ואהבה אינסופיים
אורנה שיר בן דוד
