הגשמה ומימוש - 17.11.19  

אהובה ויקרה מאד

כיצד נבראת מציאות מתוך חזון הנך שואלת

ואנו נשאל אותך זה הדבר....

 

בתחילה היה זרע,

זרע של אדם או זרע של עץ או פרח.

ומשבחרת לזרוע זה הזרע הייתה תמונת תוצרתו גלומה בראשך.

לא היה זה חזון.

לא היה זה חזון אלא כבר החזייה של מצב ברור ידוע ומובן.

דבר שתוצאתו ברורה ליד הטומנת את הזרע באדמה,

או תוצר ההפריה לזרע הנטמן ברחם.

 

ברור וידוע הדבר שמזרע של עץ תמר לא יגדל שיח ורדים.

התמונה לחומר הינה ודאית בראייתה

היד המבצעת... בבטחה זורעת...

וההשתוקקות לעתיד לבוא מלווה את לבכם בשמחה

ואת גופכם בהתרגשות.

 

לרגעים מבליחה זו התמונה של התוצר ועונג מציף....

והיה זה התוצר נמשך מהסוף אל ההתחלה ומקיים עצמו בזו השותפות.

הרצון וההחזייה.... הזריעה עם הטיפול והדאגה.... ועד לקציר.

 

ומה היה קורה לזה הזרע? מה נדרש ממנו בזו העסקה?

כיצד יממש עצמו מזרע לפוטנציאל  הגלום בתוכו?

 

והייתה זו הקליפה העוטפת אותו, אותו קרום מגן

אשר בתוכו יווצר תהליך ההתמוססות ושינוי צורה

מפוטנציאל של גרעין או זחל לכדי פרפר, אדם, עץ או שיח.

וכך הייתה ההתמוססות מאפשרת הטרנסמוטציה, המביאה איתה

שינוי צורה וקיום.

אך לא היה זה הפוטנציאל היחיד הנמצא בזה הגרעין או הזרע,

שכן בתוכו מלבד התקיימותו האישית נמצאים פוטנציאלים של

שדות שלמים או יערות שיקומו מתוך פריו, או משפחות וקהילות שלמות

שיצאו מתוך זרעו.

 

אז מה נדרש על מנת יתגשם הדבר והפוטנציאל ימשיך להתרחב עד אין סוף?

חוזה (אדם) בוטח המאמין בהחזייה, המשתוקק להגשימה,

שאינו מתלבט באפשרות קיומה כי וודאות קיימת בתוכו

בדיוק כפי שוודאות קיימת בו ברגע שטמן את עץ התמר באדמה

ואין בו ספק או תהייה האם ורד יגדל במקומו.

 

והייתם נותנים דעתכם על הקליפה העוטפת הזרע,

העוטפת הגרעין או הזחל..... והייתם נותנים דעתכם על הקליפה העוטפת

גם אתכם בזה קיומכם.

 

אותה הקליפה השומרת על אותו הפוטנציאל אשר מרגע בו מגיע הדחף להתפתחותו
מתחיל תהליך הריקבון או ההתמוססות על מנת

תוכל התגבשות מחדש ליצור את הצורה הנסתרת בזה הפוטנציאל.

ומזרע יצא התינוק... ומזחל יעוף הפרפר, ומגרעין יצא פרי התמר.

ונדרשת הקליפה על מנת יתהווה זה התהליך.

 

וכך הדבר לגבי המהות שלכם קליפתכם.... גופכם

העטופה בשכבות של התנהגויות, אמונות ותפישות

הנדרשת להתמוססות האגו על מנת יבוא לידי ביטוי

השלב הבא בו תוכלו לקטוף פירותייכם.

 

והייתה זו ההתמוססות קשה עבורכם

שכן לעיתים הייתה זו ההבשלה מביאה לאובדן של המוכר והידוע בחייכם

אך למעשה היה זה אובן של העצמי הישן שלכם.

אותו עצמי אשר כזחל נדרש לשנות צורתו למרות שבסיסו אחד הוא.

בדיוק כפי שקרח המתמוסס יהפוך למים אך הרכבו אחד הוא.

 

ויש ומחלה תמוסס מהותכם, ויש ואובדנים של רכוש, או אנשים ימוססו מהותכם.

ויש כי אתם עצמכם תשאלו... "מי אני" ותהליך התמוססותכם יחל.

 

כל גרוי שיאפשר לפוטנציאל לפרוח יאפשר להתמוססות להתחיל.

ולעיתים תהיה זו הקריאה הפנימית אשר תיצור השינוי

ולעיתים עת תבוששו תהיה זו נשמתכם אשר תעורר זה השינוי.

 

ומה לגבי רעיונות וחזון אשר ירצה האדם להגשים בחייו?

היה בוחן זה האדם תחילה הזרע של הרעיון... מה ברצונו לזרוע.

ואם הייתה ההחזייה שלמה בתוכו והיה רואה הזרע והשדה הגדל ממנו בו זמנית,

היינו אומרים גש למלאכה וברכה והצלחה בידיך כי וודאית הדרך בתוכך.

 

אך אם אין הוודאות שלמה היה בוחן זה הרצון... ומערכת היחסים שלו עם זה הרעיון.

ואחר כך היה בוחן קליפתו של זה הזרע...

שכן זרע ללא קליפה לא יוכל להתמוסס, לשנות צורתו ולהתגלם בעולם של חומר.

ועל כן היה מכיר בזו הקליפה ומתחיל להתמוסס בתוכה.

אינו משמיד הקליפה בכוח חלילה על מנת יתקצר התהליך.

שכן בכך ישמיד הזרע ויחווה זו ההפלה. (אי הגשמת הרעיון בפועל- אורנה)

שכן פגימה באחד השלבים של התהליך לא יאפשר יצירה שלמה.

 

והיה החוזה לומד החוויה והתחושה של אחיזתו בתינוק אשר ישנה את חייו,

או היה מסתובב בזה מטע העצים וקוצר פרותיו,

או מביא לדפוס ספריו ומפרסמם,
או מסתובב בביתו החדש,

או הולך יד ביד עם מטופליו.

והייתם מבינים שמרגע ההתמוססות הזרע אשר בקשתם בתוך הקליפה,

מתמוססים אתם איתו, שכן מתעורר הפוטנציאל הנמצא בגרעין אחד המאפשר

יצירתו של יער....

או, היה למשל סיפור המגירה שכתבתם,  אשר שינה חייכם, לספר בידי ההמונים אשר שינה חייהם,

או זה הילד אשר הולדתם משנה את פני האומה או חיי הסובבים אותו בבגרותו מעצם קיומו.

כמו זו המילה והתובנה אשר מסתובבת בתוכך ומשנה את חייך משפיעה עם כתיבתך על הרבים.

 

התבינו שכל אשר תצרו קטן או גדול נוגע באחרים?

התבינו שיצירות האחרים נוגעות בכם?

ספר, טלוויזיה, מכונית, מאמר, פגישת קהילה...

כל אלה פוטנציאלים שהתעוררו באחד ויצרו שדה עצום אשר השפיע על הרבים.

 

ובזו העת מתעוררים הנכם בתוך קליפתכם,

לחלקכם מתחילה ההתמוססות,

חלקכם בוקע או לקראת בקיעה,

שדות אנרגיה מתערבבים ומתמזגים

משפיעים על מהותכם

מאיצים השינוי.

 

ככול שחולקים אתם יחדיו זמן ומרחב ובו ידע, רגשות תחושות,

מניעים אתם עצמכם בתוך קליפתכם,

מיצרים עוד פירות הניתנים לאחרים,

מתמזגים בתוכם, מאפשרים לפוטנציאלים שבתוכם להתעורר בתוכם ולהשפיע גם על השדות שלכם...

 

זהו הקסם... וזו השעה.

זה הזמן לחוזים, ולהחזייה מתוך ראיית הנוצר בוודאות שלמה.

 

היו ברוכים אתם היוצרים,

היו ברוכים אתם החוזים

היו ברוכים אתם שהתמוססתם ופרפר נפלא ביופיו התגלה מהזחל אשר הייתם.

וטוב הדבר כי כך הוא.

 

נמסר לאורנה שיר בן דוד 17.11.19