היום נתבונן בהוד שביסוד.
כוון שכבר הבנו שהכל זו השתקפות שבה העולם הפנימי מוקרן אל העולם החיצוני הרי נוכל לבחון במבט שונה את מערכות היחסים שלנו.
מכאן נבין שכל מערכת יחסים עם אחרים היא בסך הכול שיקוף למערכת היחסים שלך עם עצמנו.
גאווה מפרידה בין בני אדם, וכאשר כל אחד עסוק ברצונותיו ובצרכיו האישיים לא קשה להבין לאן נעה מערכת היחסים?
נקודה להתבוננות:
אם באמת כל מערכת יחסים עם אחרים היא בסך הכול שיקוף למערכת היחסים שלך עם עצמך,
· מה אתה למד מההתקשרויות שלך?
· מה מאפיין את מערכות היחסים שלך?
· מה זה מספר לך על הקונפליקטים הפנימיים שלך?
· מה מכעיס אותך באמת? עם מה קשה לך?
כאשר אנו נכנסים למערכות יחסים עמוקות, חבריות או זוגיות, לפעמים אנו הולכים לאיבוד בתוך המערכת ולפעמים המערכת הופכת להיות הרגל ,
כך שעם הזמן אנו לא באמת רואים את האחר אלא לוקחים אותו כמובן מאליו.
נוכל לראות למשל, כיצד מערכת היחסים משנה את פניה והופכת להיות מערכת יחסים על אוטומט, בין אם זה בזוגיות או אפילו בהורות בהתייחסות של ילדים להוריהם, אנו פועלים מתוך הרגל שבשיגרה, אבל האמת היא ש...... שיגרה זה רע. !
שיגרה מפנה את נקודת המבט שלנו מההכרה בטוב אל המובן מאליו, שהתרגלנו לראות בחיינו.
בשגרה הזו אנו שוכחים להודות לאחר על קיומו בחיינו ופועלו עבורנו.
כמובן שחשוב להבין שהוקרת תודה איננה סתם הבל פה, היא באמת אמורה לנבוע מעומקי הלב ממקום המעריך את הברית שיצרנו והתברכנו בה.
אף אחד בחייכם אינו מובן מאליו, וכמובן כדאי מאד שאתם לא תילקחו כמובן מאליו בחיי האחרים.
מערכת יחסים אמורה להיות מרחב מקודש. לא שדה קרב ומקום להתנצח בו, או לשלוט בו.
מערכת יחסים אמורה להיות מושתת על כבוד הדדי וראיית האחר, לא על כפיית רצון או על ריצוי.
צידה לדרך:
כשיש ימי הולדת נותנים ברכות שבהן מודים לחוגגים על מיוחדותם ומשמעותם בחיינו, על הטוב שבהם, מראים להם אהבה וכן גם... מוקירים להם תודה.
אך מה קורה בחיי היומיום או ביום המחרת. האם עדיין זוכרים להודות?
או זוכרים על מה יש להודות?
אכן הגאווה מפרידה בין אנשים,
הרצון לריצוי הרצון העצמי יוצר נפרדות.
היום עת אנו בהוד שביסוד זו הזדמנות לזכור כיצד התחיל החיבור ביננו לבין האחרים, מה חיבר ביננו, מה בחרנו לקדש.
היום נזכור להודות לאהובינו, חברינו, קרובינו.
נטפח מחדש את שהתקלקל ונעצים את הטוב שהתברכנו בו.
תודה גם לכם יקיריי
היו ברוכים באור של שלווה ואהבה אינסופית.
אורנה שיר
