חלק נכבד מתהליך ההתפתחות שעברתי בשנים האחרונות היה תהליך ההתעוררות להכרת החלק הלא מודע שבי , ניתן לקרא לו כמובן האגו שלי.
למדתי שאגו זה חי בתוכי במקביל לרובד הנשמה שלי, הוא חושב ומדבר ואפילו פועל ,
הבנתי שיש בתוכי מנגנון הפעלה בסיסי שגורם לי לנהוג באופן מסוים לאחר שהוא מפעיל את המחשבות שלי והרגשות שלי, ואין לי כמובן רגע
של שקט ללא מחשבה....
גיליתי שהוא בעצם שולט בי, שאני מזדהה איתו לחלוטין מכירה בו כ"אני" האמיתי שלי, ושהוא יחיה בתוכי לעד, והדרך היחידה לנטרל את כוח ההשפעה שלו היא ע" ההכרה בו.
העולם שלנו בונה את עצמו עי הכרה באני האנדוודואלי והפרדת אדם אחד ממשנו, כך נוהגות הדתות, אומות, או שבטיות בכל היבטיה.
אך לצורך כך יש צורך להחזיק במערכת אמונות חזקות כדי שנוכל להזדהות עמן ללא היסוס (להיות "צודקים" בשעת הצורך
לעומת "הטועים" שממול) ובכך ליצור הגדרה של העצמי הייחודי ולשמור על תחושת הנפרדות (האני שלי).
יש שיגידו שאין זה "רוחני" כלל להחזיק במערך אמונות חזק ומוצק שעוזר לשמור אותך נבדל ,
שהרי מערך אמונות זה בתהליך ההתפכחות מתגלה כאמונות מגבילות ומקבעות.
אך האמת היא שאמונות אלו הופכות להיות הזהות של שלנו עד כדי כך שלמעשה אנו מתרחקים מהמקור הרוחני הנשמתי שבנו,
ואז נוצר בנו פחד לערער על אמונות אלו ולגלות שהן היו שגויות מעיקרן ופשוט אומצו לחיים מסיבה פשוטה חסרת מודעות
והיא תהליך הגדילה שלנו (הורים מורים, חברים והתנסויות חיים), ערעור עליהן משמעו ערעור על הזהות העצמית ואז מי נהיה בעצם?
כאשר אנו מתעוררים לשאול את עצמנו האם האמונות או התפישות שאנו אוחזים בהם כל כך חזק, כאילו כל קיומינו תלוי בהן,
הן אמיתיות או האם הן באמת משרתות אותנו היטב, מתאפשר לנו תהליך של התבוננות עמוק ומיוחד שבאמצעותו אנו חדלים לשאוב
את זהותנו מאמונות אלו ונפתחים אל המהות האמיתית שלנו שהרי התרגלנו לחיות על פי אותן תגיות שמגדירת אותנו:
הילדה הבכורה, האמא, המטפלת, זו שיודעת לפתור כל בעיה, הבוס בעבודה, אישה/ הגבר, תגית המגדירה את התואר
או המקצוע ועוד אין ספור תגיות כאלה אך כמובן שאף אחת מהן היא לא באמת האני שלי כל אלה הם רק המלבושים שלי
והשאלה היא האם אנו מסוגלים ליצור תהליך של הפרדה בייננו ובין המחשבות שלנו , ולהבין שהמחשבות שלנו הן לא אנו.
הרבה פעמים אני שואלת את המשתתפים בסדנאות שאני מעבירה : מאין מגיעות המחשבות שלי למשל והאם הן חושבות אותי , או שאני חושבת אותן?
מה הייתם עונים על כך?
האם אתם שולטים במחשבות שלכם או שהן שולטות בכן?
זהו בעיקרו תכליתו של המסע אותו אני עורכת כבר שנים רבות, הפרדת האני שלי מהמחשבות שלי וההזדהות עמן.
מסע זה העביר אותי דרך גילויים מדהימים, לפסגות מופלאות ולתהומות לא קלות אבל ווהו זהו מסע מופלא שלא הייתי מחליפה אותו לעולם.
בתוך מסע זה מצאתי את עצמי מתלבטת רבות בשאלת האחדות והנפרדות שלי כאדם מול אחרים ומול היקום והבורא.
למדתי מתי אני מזדהה לחלוטין עם האגו שלי שמסביר לי (במחשבה מדויקת ) שעלי לסבול עכשיו כי אני נעלבת , מאוכזבת, כועסת וכו
(כי מחשבה מפעילה את הרגש),
והבנתי שאם לא אצור שינוי במחשבה שלי ואלמד להציב גבולות אמצא את עצמי נגררת שוב ושוב לאותן סיטואציות חיים ממוחזרות
בווריאציות שונות עד אין סוף,
בקיצור אני לומדת לקחת בעלות ושליטה עלי ועל חיי באמצעות התנתקות משרשרת הזיכרונות המפעילה אותי שוב ושב
וכיצד כל זה בעצם מתבצע וקורה ואיך הלמידות הללו באות לידי ביטוי יגיע אליכם במספר מאמרים להתבוננות והתנסות
אותם אחלוק אתכם ומהותם: להעיר את העוצמה שבתוכי.
ובשביל להעיר אכן צריך להתעורר,
אז תחילה נעבוד רק על ההכרה ברגע הזה.
שהרי מלבד הרגע הזה אין דבר אמיתי, כל השאר מתרחש כאין סוף אופציות בתוך ראשנו ללא ידיעה ברורה האם זה יתקיים או לא.
ננשום עמוק ו..... ונתבונן באופן שבו אנו מגדירים כל דבר (שהרי אין דבר שאין לנו שפיטה/ דעה לגביו)
כי זה האופן שבו אנו מגדירים את חיינו, נותנים להם צורה ושם וכמובן רגש
לא-צה שהיה חכם סיני שחי לפני אלפי שנים הגדיר זאת באופן מצוין כך: "את הכיעור מודדים לפי היופי את הטוב על פי הרע את הקל על פי הקושי.....
על כן, יש ואין מולידים זה את זה כבד וקל משלימים זה את זה ארוך וקצר מתארים זה את זה גבוה ונמוך נוטים זה אל זה לפנים ואחור נשענים זה על זה"
אז הנה ההזדמנות לשבוע הזה להתעמק בקיומו של הרגע הזה בלבד
וכמובן להתבונן מה אומרת המחשבה האוטומטית על כל דבר שאתם רואים או חווים, באיזה אופן אתם מגדירים
ועל פי מה?
מאחלת לכם התבוננות מלאת סקרנות ותובנות
אשמח לקרא את תגובותיכם ולהיות שותפה לתגליות, לשאלות, ולתהיות
Top page אורנה שיר בן דוד מובילה לשינוי על ידי מפגשים עם התודעה הרחבה באימון אישי, סדנאות, מסעות רוחניים בארץ ובעולם.
